גלוסקמא שחזיתה מעוטרת בדגם גיאומטרי מהודר, מהמאה הראשונה לספירה, הנושאת 2 כתובות חרוטות בארמית: "יוהסף בר קופא" ו"יוהסף בר קפא".

הכתובות פורסמו עם כיתוב שגוי של "יהוסף" במקום "יוהסף" ועם כיתוב (איות) שגוי "קיפא" במקום "קופא".

כתוצאה מדמיון בין הקריאה השגויה "קיפא" או "קייפא" (במקום קופא) יוחסה הגלוסקמא בפרסומי רשות העתיקות ומוזיאון ישראל בטעות לבנו של הכהן הגדול כאייפאס (Caiaphas=  Καϊάφας =Qa-Ya-Phes) שהיה הכהן הגדול בירושלים (18-36 לספירה) ועמד בראש הסנהדרין אשר גזר את דינו של ישו למיתה, והוא ששלח את ישו לנציב העליון פונטיוס פילאטוס על מנת שיוציאו להורג. יוסף בן מתיתיהו מציין כי שמו של כהן גדול זה היה בעברית יוסף: "Joseph the one being called Caiaphas" (קדמוניות היהודים), כך שאין התאמה גם בין השם הרשום על גבי הגלוסקמא (בעברית: יוסף בן קופא) לשמו של הכהן הגדול יוסף קאייפאס ("יוסף שנקרא גם קאייפאס").

הגלוסקמא נתגלתה ב-1992 במערת קבורה בדרום-מזרח ירושלים (ביער השלום בנחל אצל, צפון מזרח תלפיות). במערה או על גבי גלוסקמאות אחרות שהתגלו בה לא נתגלו כל רמזים שהם לכך שמדובר במערת קבורה של משפחת הכהן הגדול (נהפוך הוא: נמצא בה סממן פגני מובהק של השמת מטבע בפי אחד הנקברים, שלא סביר שהייתה מקובלת במשפחת כהן גדול, וכן כלים פשוטים ביותר).

השם "קפא" מופיע גם על גבי גלוסקמא נוספת מהמערה, ככל הנראה של ילד. בעת גילוי הגלוסקמא והצעת הקריאה השגויה של המילה "קפא" כ"קיפא", השם "קפא" לא היה מוכר, ואולם על גבי גלוסקמא שנתגלתה מאוחר יותר (2011) בעמק האלה, מופיע השם "קופא" = Kofa (ישוע בר קופא), דבר המאשר את צורת קריאת השם "קפא" כ-קופא, ומאשר פעם נוספת כי אין לקרוא אותו כקיפא או כקייפא. חרף האמור, השילוט במוזיאון ישראל גם כיום מציין כי הגלוסקמא מיוחסת למשפחת הכהן הגדול כאיפה.

[קורפוס הגלוסקמאות מ-2010 מספר 461]