כתובת מואבית. שבר ממצבה מתומנת (רבת צלעות) בצורת עמוד העשויה מבזלת. התגלתה בירדן. המאה ה-8 לפנה"ס.

מס' החפץ באתר

17257

שם האוסף​
אוספים פרטיים – אחרים
תקופת החפץ
הברזל
מקום התצוגה הידוע

מוזיאון ישראל - השאלת משפחת שטיינהארדט מארה"ב

התגלה בחפירה מתועדת
כתובת מואבית. שבר ממצבה מתומנת (רבת צלעות) בצורת עמוד העשויה מבזלת. התגלתה בירדן ונרכשה בשוק העתיקות (הכתובת הועברה מסוחר עתיקות מוכר מירדן ללונדון ומשם על ידי סוחר עתיקות ישראלי לישראל ונמכרה לאספן בארה"ב שהשאיל אותה למוזיאון ישראל שם היא מוצגת). המאה ה-8 לפנה"ס. גובהו המרבי של השבר 19.5 ס"מ ומשקלו כעשרים ק"ג. קוטרו המקורי של העמוד היה כ-35 ס"מ. בשבר שלפנינו נותרו חמש מצלעות המתומן, שלוש במלואן ושתיים בחלקן. הכתובת חקוקה על שלוש צלעות בלבד, כשעל הצלע הרביעית חקוקה רק אות אחת: הנו"ן שבסופה של תיבת "בניעמן". ראשה של הכתובת וחלקה התחתון נשברו ואבדו. העמוד נוצל מאוחר יותר בשימוש משני כאבן בנייה, ושרידי הטיט עודם ניכרים בתחתית האבן השבורה באלכסון.  לפי קורא הכתובת (פרופ' אחיטוב) הכתובת מזכירה בשורה השלישית-רביעית אסירים עמוניים ("אסרי בניעמנ") והוא משער שמדובר בכתובת מלכותית שהתפארה על ניצחון צבאי על בני עמון. שורות 4 ו-5 הינן הקריאות יותר (קריאת השורות האחרות מסופקת) ובשורות אלה נרשם: ... מכרת. שער. אדר. והמקנה. והבקר. וירא. בניעמנ. כי. חלה. בכל.  (הכוונה במילה "חלה" הינה חולשה מדינית-צבאית). לפי קריאת פרופ' אחיטוב נוסח הכתובת עם השלמות (לפי השערתו) הינו: וָ]אֵבֶן [אֶת...] [וָאֵשֶבּ] אָסִרִן רַבִּן וָאֵבֶן אֶ[ת אַרְמֹן בֵּת הַמֶ]לֶך [וְאָנֹךִ בָּ]נִתִי אֶת בֵּת הָרֹאשׁ וּבַאֲסִרֵי בְּנֵיעַמֹן [בּנִתִי לַ]מִכְרַת שָׁעַר אַדִר וְהַמִקְנֶה וְהַבָּקָר [נָשָאתִי] שָׁם וַיַרְא בְּנֵיעַמֹן כִּי חָלָה בְּכָל [...]ץ ח[...]קרבב [...]אי[...] **   תרשים הכתובת (במצורף - צילום 2) נעשה על ידי ד"ר עדה ירדני