בולה נושאת כתובת "לישעיה נבי" מחפירות עיר דוד (ירושלים). יוחסה (בטעות) לישעיהו הנביא. המילה "הנביא" נרשמה בימי קדם "הנבא" (אוסטרקון לכיש 3). הקריאה הסבירה יותר הינה : לישעיה מהעיר נב או לישעיהו בן נבי. תקופת הברזל 2

מס' החפץ באתר

17451

שם האוסף​
רשות העתיקות
תקופת החפץ
הברזל
התגלה בחפירה מתועדת
בולה עברית (טביעת חותם) הנושאת את הכתובת "לישעיה נבי" מחפירות עיר דוד ירושלים. הבולה יוחסה (בטעות) ע"י מנהלת החפירה (איילת מזר) לישעיהו הנביא. ואולם בכתובת לא מופיעה המילה "הנביא", והאיות הקדום של המילה "הנביא" היתה "הנבא" (ראה אוסטרקון לכיש מספר 3 שורה 20) ולא "הנביא", וכלל אין זה סביר שאדם יכנה עצמו "נביא" בחותמת אישית. הקריאה הסבירה יותר הינה "לישעיה מהעיר נב" או ל"ישעיהו (בן) נבי". ב-2 האפשרויות סביר להניח שמקור המילה "נבי" היה בעיר נב המקראית (בכתיב מלא: נוב) המוזכרת במקרא כעיר בנחלת שבט בנימין, דהיינו: צפונית לירושלים ובסמוך לה (יש המזהים אותה בשועפט או בסמוך לה). על פי אזכור העיר נב בשמואל א' כ"א עולה כי העיר הייתה עיר כהנים בה היה המשכן בימי שאול המלך,  שם ישבו הכהנים בני עלי לאחר חורבן שילה.   בשמואל א' כ"א  מסופר על בריחתו של דוד אל העיר ועל תגובת שאול לכך שהוא צווה לטבוח את כל כהני העיר. במידה ושם אביו של בעל הטביעה היה "נבי" אפשר ומדובר בכינויו של האב או בשם שניתן לו בלידתו על שם העיר נב (בדומה ל"ירושלמי"). ראוי לציון כי במספר חותמות ובולות אישיות היה מקובל להשמיט את המילה "בן" כאשר היה ברור שהשם הראשון בחותם הינו שמו של בעל החותם והשם השני אחריו הוא שם אביו. תקופת הברזל 2.