אוסטרקון חרס חרוט בעברית עתיקה, לאחר הצריפה, הנושא את הכתובת: "זהב אפר לבית חרן . ש3" (= זהב אופיר לבית חורון. ש(קלים) [3].
נמצא לפי המדווח בשנת 1946 בסיור מטיילים על פני השטח בתל קסילה. עפ"י צורת האותיות ניתן לתארך את הכתובת לתקופת הברזל 2 ואולם ראוי לציין כי בתל קסילה לא התגלו שרידי בניה מתקופת הברזל 2 (למעט מתקן בשולי התל ומעט חרסים). גם מיקום האותיות נראה לא תקין (ראה תרשים המציג כיצד היתה כתיבה "תיקנית" אמורה להיראות מבחינת מיקום האותיות ביחס האחת לשנייה). כיתובה האלכסוני של שורת הכתובת ביחס לצורת החרס המרובעת ורישומה של נקודה בסוף הכתובת (בהנחה ששברי החרס נוצרו לפני החריטה) נראים גם הם חריגים לכתובות מתקופת הברזל 2 ומשכך קיימת סבירות גבוהה שמדובר בכתובת חדשה שנחרטה בשנות הארבעים של המאה העשרים.
"תגלית" כתובת זו היא שגרמה לבחירת אתר תל קסילה כאתר החפירות הראשון בו בוצעו חפירות במדינת ישראל (בשנת 1949, ברישיון חפירה מספר 1). האוסטרקון הוצג במוזיאון ישראל עד לשנת 2019 והוצא מתצוגה.

מס' החפץ באתר

17329

שם האוסף​
מוזיאון ישראל
תקופת החפץ
הברזל
מקום התצוגה הידוע

היה בתצוגה עד שנת 2019

התגלה בחפירה מתועדת

אוסטרקון חרס חרוט (עברית) לאחר הצריפה: "זהב אפר לבית חרן . ש3" (= זהב אופיר לבית חורון. ש(קלים) [3]. נמצא לפי המדווח בשנת 1945 על פני השטח בתל קסילה.

עפ"י צורת האותיות ניתן לתארך את הכתובת לתקופת הברזל 2 ואולם ראוי לציין כי בתל קסילה לא התגלו מבנים או כל שכבת ישוב מתקופת הברזל 2, למעט מתקן חצוב בסלע מתקופה זו בשולי התל ומספר חרסים על גבי התל. גם מיקום האותיות וגובהן היחסי נראה לא תקין (למשל האותיות "פ" ו"ר" שגבוהות מהמצופה ביחס לאותיות לפניהן והאות "ל" שנמוכה ממה שהיה מצופה - כפי שניתן לראות בתרשים בו צויירה הכתובת כפי שהיינו מצפים למצוא באוסטרקון מתקופת הברזל 2 , אם כי הדבר לכשעצמו אינו יכול לשלול בוודאות את מקוריות הכתובת. גם מיקומה האלכסוני של הכתובת ביחס לצורת החרס המרובעת (בהנחה שכל השברים של החרס קדומים למועד החריטה), ורישומה של נקודה בסוף הכתובת נראים חריגים, ומעלים חשד סביר שמדובר בכתובת חדשה שנחרטה על גבי חרס קדום בתחילת שנות הארבעים של המאה העשרים.

לפי המדווח, החרס נמצא על פני השטח של התל במהלך סיור בתל בו השתתפו חיה קפלן (אשתו של ד"ר יעקב קפלן, ארכיאולוג העיר ת"א) ורוברט הוף.

"תגלית" כתובת זו היא שגרמה לבחירת אתר תל קסילה כאתר החפירות הראשון בו בוצעו חפירות במדינת ישראל (בשנת 1949, ברישיון חפירה מספר 1). האוסטרקון הוצג במוזיאון ישראל עד לשנת 2019 והוצא מתצוגה.