אוסטרקון חרס רשום בדיו בעברית. תל לכיש. מכונה "אוסטרקון מספר 4 צד ב'" ("וידע אדני כי אל משאת לכש נחנו שמרם ככל האתת אשר נתן אדני. כי לא נראה את עזקה"). תל לכיש. תקופת הברזל (מאה 6 לפנה"ס)

מס' החפץ באתר

17372

שם האוסף​
מוזיאון רוקפלר ירושלים
תקופת החפץ
הברזל
מקום התצוגה הידוע

מוזיאון ישראל

התגלה בחפירה מתועדת
אוסטרקון (חרס רשום בדיו) בעברית. תל לכיש. מכונה "אוסטרקון מספר 4 צד ב'" ("וידע אדני כי אל משאת לכש נחנו שמרם ככל האתת אשר נתן אדני. כי לא נראה את עזקה"). תל לכיש. תקופת הברזל (מאה 6 לפנה"ס) על־פי פרופ' יגאל ידין הכוונה בבטוי "אל משואות לכיש" הוא "על" משואות לכיש ("וידע אדני כי על משואות לכיש אנחנו שומרים, ככל האותות אשר נתן אדני"). כלומר משמר העיר מדווח כי המשוּאות בעזקה, העיר הסמוכה - כבו, וכי נבוכדנצר מלך בבל כבש את העיר, וכל שנותר למגני לכיש לעשות הוא להוסיף ולהתבצר בעירם. בני בגין שחקר את החרסים בספרו, חולק על הפרשנות הזו וטוען שהחרס מתעד דיווח שגרתי בו מדווח הכותב כי הם צופים למשואות לכיש כדי לקבל הודעות מהפיקוד הגבוה (בימי קדם השתמשו במשואות ובלפידים לצורך העברת מסרים בין מקומות רחוקים), שכן הם אינם יכולים לראות את האיתותים הנשלחים ממשואות עזקה, שנמצאת בנקודה נמוכה יותר. ראה צילום עם נוסח הכתובת משני צידי האוסטרקון.