אלמנט בנייה של כנסייה או של מערת קבורה עם צלב מסוגנן, כנראה מהתקופה הצלבנית (או מהתקופה הביזנטית המאוחרת).

מדובר בצלב עם קצות תלתניים (cloverleaf) – כלומר, כל זרוע מסתיימת בשלושה עיגולים קטנים, הדומים לעלי תלתן. צורת קצוות זו נפוצה בעיקר באמנות הנוצרית הביזנטית והצלבנית. העלים או הקרניים היוצאים באלכסון מבסיסי הזרועות הם מוטיב דקורטיבי מובהק, שנועד להעצים את אופיו הסימבולי של הצלב. הם מזכירים את מה שמכונה לפעמים "צלב חי" (living cross), שמסמל פריחה, תחייה וניצחון על המוות.

הסגנון מתאים לראשית התקופה הצלבנית (מאות 11-12).  ייתכן שמדובר באבן מצבה, קבר נזירי, או לוח קבורה בכנסייה ביזנטית/צלבנית.

לחילופין, יתכן ומדובר באלמנט משלהי התקופה הביזנטית.