אתר פולחן של שבטי המדבר בתמנע, בצמוד לעמודי שלמה, שהוקם תחילה לפני בואם של המצרים (בימי רעמסס השני סביב 1280 לפנה"ס), המשיך לשמש בתקופת נוכחותם של המצרים בתמנע (עד 1150 לפנה"ס), ולאחר הסתלקותם. המצרים הצטרפו לפינת הפולחן המקומית, הקימו לצידה תא פולחני שהוקדש לאלה חתחור ופסלה הוצב בתא זה לצד האלים המקומיים אותם ייצגו מצבות אבן (מחקרי ד"ר עוזי אבנר). במקדש התגלה שפע של ממצאים, מצריים ומקומיים. המקדש נחפר על ידי בנו רוטנברג (1969) ומרבית הממצאים מהמקדש מוצגים במוזיאון א"י בתל-אביב. לפי מחקרים עיקר פעילות הכרייה בתמנע התקיימה במאה העשירית לפנה"ס. בדיקות תנורי התכה מצביעים על פעילות כרייה והתכה גם בתקופה האיסלאמית הקדומה.