חרפושית מהודרת נתונה בתוך טבת זהב. בחרפושית נראית דמות אדם המעלה קורבן של ברווז (או ציפור) על גבי מזבח. הוא מחזיק בידו בסמל החיים (אנח).  קורבן של ציפורים וברווזים היה מקובל במצרים (ראה צילום המלך אחנתון מעלה ברווז למנחה לאל אתון) ובמצרים נמצאו ציורי קברים המראים אנשים מביאים ברווזים ועופות למקדשים, כחלק מטקסי מנחה לאלים.

החרפושית מעוטרת בחלקה השמאלי בנחש קוברה (אוריאוס). הקוברה מסמלת את האלה ואג'ת (Wadjet), והופעתה מעידה בדרך כלל על חסות אלוהית או על סמכות. נחש הקוברה סימל גם את השלטון על צפון מצרים.

בחלקה הימני של החרפושית שני סימנים הירוגליפיים. האחד של "ראש" (tp) והאחר כנראה של סימן ריבוי. יתכן ומדובר בתיאור הדמות כמי שהיה "בראש" או "בעל השררה".

החרפושית היא ככל הנראה משלהי תקופת הברונזה המאוחרת, מהשנים האחרונות לשלטון המצרי בארץ ישראל. יתכן והחרפושית נוצרה בכנען בהשפעה מצרית. (נאמר שהיא נמצאה במחנה דותן שבשומרון - לא הרחק מתל דותן, אך אין לכך סימוכין).