"כתבי המארות": 3 צלמיות עם כתבי מארות (קללות) ו-4 חרסים כתובים בדיו, ובהם שמות ערים ושליטיהם, שנועדו לפגוע בשליטי ערים במהלך טקסים מאגיים דתיים. חלק מכתובות אלה מציין שמות ישובים ("ערי ממלכה") בכנען ואת שמות שליטם. תקופת הברונזה התיכונה 2

מס' החפץ באתר

11802

שם האוסף​
מוזיאון א”י תל-אביב
תקופת החפץ
ברונזה תיכונה
התגלה בחפירה מתועדת

"כתבי המארות":  צלמיות עם כתבי מארות (קללות), חלקן מזכירות שמות ישובים בכנען, ממצרים. תקופת הברונזה התיכונה 2ב.
כתבי המארות הם טקסטים מאגיים שנכתבו במצרים העתיקה בדיו על גבי צלמיות, אשר נועדו לפגוע בקבוצת אנשים, ככל הנראה במהלך טקסים מאגיים. חלקם נכתב על גבי צלמיות בדיו שחורה ואדומה (כמו במקרה של הצלמיות המוצגות לפנינו). מרבית הצלמיות עם כתבי מארות (קללות) התגלו בסאקרה שבמצרים והן מצויות כיום במוזיאון בבריסל ("קבוצת בריסל"). 3 הצלמיות שלפנינו נמצאות במוזיאון א"י (מוז"א) בתל-אביב.
ב"קבוצת בריסל" שמות 64 ערי-מדינה שונות שהיו בכנען בסוף השושלת ה-12 (המצרית). צלמיות אלה מתוארכות לסוף המאה ה-19 לפנה"ס או לתחילת המאה ה-18 לפנה"ס מימיו של סנוסרת השלישי מלך מצרים. בארץ ישראל מוזכרות ערים רבות כשרק חלקן ניתן לזיהוי: ירושלים, שכם, רחוב, שמעון (תל שמרון ליד נהלל), גינה (ג'נין), עכו, אכשף (תל כיסן מדרום מזרח לעכו), משאל, חצור וליש (תל דן). מוזכרת גם העיר עשתרות בבשן. בחוף הלבנוני נזכרות הערים ערקת, אלסה, גבל (ביבלוס) וצור. ברוב הערים מופיע שם של שליט אחד ובמקרים בודדים שני שליטים.
קבוצה אחרת של "כתבי מארות" הינה חרסים שבורים שנכתבו בדיו (פורסמו ב-1926) (ראה צילום 2). הם התגלו בדרום מצרים (בשטח סודן היום) והם מצויים כיום במוזיאון בברלין. על החרסים מופיעים שמות של כ-20 ערים או חבלים בא"י ובסוריה ובהם אשקלון, לכיש, אפק, בית שמש, אשמם (ירושלים), אשאן (בית שאן), עפל (עפולה), שכם, רחוב (תל רחוב). בלבנון מוזכרים אנשי גבל, אלסה וערקת ומוזכרים בסה"כ יותר מ-30 שמות של מושלים.
המטרה בנוהג שבירת החרסים לאחר כתיבתם בטקס מאגי הייתה בבחינת "זה יהיה גורלו של המורד במצרים", מעין קללה נמרצת שתחול על ערי הסביבה אם ימרדו.

[צלמית . צלמיות]