מצבת המלך עוזיהו: לוח-מצבה (35X34 X6 ס"מ) שהותקן בפתח מערת קבורה בתקופה הרומית הקדומה, או דופן של סרקופג (ארון קבורה מאבן) מהתקופה הרומית שנוסר בעת העתיקה, עליה חקוקה כתובת בארמית שתרגומה לעברית: "לכאן הובאו עצמות עוזיה מלך יהודה ולא לפתוח". הכתובת נרכשה לאחר מציאתה בסוף המאה ה-19 על ידי הכנסיה הרוסית בירושלים, פוענחה ופורסמה לראשונה על ידי פרופ' סוקניק בשנת 1930, ונרכשה מהכנסיה הרוסית למרגלות הר הזיתים בירושלים ע"י טדי קולק לאחר מלחמת ששת הימים. המאה הראשונה לספירה. התקופה הרומית המוקדמת

מס' החפץ באתר

18968

שם האוסף​
מוזיאון ישראל
תקופת החפץ
רומית

לוח-מצבה, או דופן של סרקופג (ארון קבורה מאבן) שנוסר בעת העתיקה, עליה חקוקה כתובת בארמית: "לכה התית טמי עוזיה מלך יהודה ולא למפתח" ובתרגום לעברית: "לכאן הובאו עצמות עוזיה מלך יהודה ולא לפתוח". המאה הראשונה לספירה. התקופה הרומית המוקדמת

לפי המסופר בספר דברי הימים בתנ"ך, עוזיה מלך יהודה לא נקבר בקברי בית דוד, אלא בשדה הקבורה "אשר למלכים" בשל היותו מצורע: "ויִּשְׁכַּב עֻזִּיָּהוּ עִם-אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם-אֲבֹתָיו בִּשְׂדֵה הַקְּבוּרָה אֲשֶׁר לַמְּלָכִים כִּי אָמְרוּ מְצוֹרָע" (דברי-הימים ב', כו,כג).  בספר מלכים נאמר על עוזיהו (הנקרא שם גם עזריהו): "וַיִּשְׁכַּב עֲזַרְיָה עִם-אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם-אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד".

יש המשערים שהסיבה להעברת עצמות המלך עוזיהו למקום קבורה אחר (שם הוצבה הכתובת) בתקופה הרומית הקדומה קשורה להרחבת העיר שהצריכה פינוי הקברים למקום אחר. אפשר גם שהלכות "טומאה" שנקבעו באותה תקופה גרמו להוצאת עצמות עוזיהו מקברו והעברתו לקבורה חדשה, מחוץ לעיר דוד.

הכתובת פורסמה לראשונה על ידי פרופ' אליעזר סוקניק (בשנת 1930) לאחר שהוא ביקר בכנסיה הרוסית בהר הזיתים לצורך פרסום ספר על גלוסקמאות. הוא איתר באוסף הכנסיה את לוח האבן ועמד מיידית על חשיבותו ומשכך פירסם אותו מיד בסמוך לאחר מכן. לדברי פרופ' סוקניק, אוסף הכנסיה הרוסית (שכלל את הלוח) נאסף קודם לשנת 1894 על ידי הארכימנדריט אנטונין, שעמד במשך עשרות שנים (מ-1865) בראש הכנסייה הרוסית בארץ ישראל. הוא היה חובב ארכיאולוגיה, אך לא ידע בעצמו עברית או ארמית, כך שלא יכול היה להיות מודע לחשיבותה של הכתובת. הכתובת נחשדה תחילה כמזויפת, אך בדיקות שבוצעו לה על ידי פרופ' סוקניק ואחרים הסירו חשש זה.

הכתובת נרכשה לאחר מלחמת ששת הימים על ידי טדי קולק (שהיה בעצמו חובב עתיקות והחזיק באוסף ארכיאולוגי חשוב), מהכנסיה הרוסית הנמצאת למרגלות הר הזיתים בירושלים, והיא מוצגת מאז במוזיאון ישראל.
כתובת בסגנון כתיבה ועיטור דומים, עליה חקוק השם "יהודה בן יהוחנן בן מקיק" (אוסף גולן) נרשמה כנראה על ידי אותו אדם.