סורג אבן (chancel screen) מפואר, כנראה מבית כנסת מהתקופה הרומית או מתחילת התקופה הביזנטית, מעוטר במנורת קנים ה"מוסווית" לאגרטל (מוטיב יהודי שכיח החל מהמאה הראשונה לספירה), עם שריגים ואשכולות ענבים.

מס' החפץ באתר

20317

שם האוסף​
אוסף עודד גולן
תקופת החפץ
רומית מאוחרת

סורג אבן (chancel screen) מפואר מאבן גיר, המעוטר במנורה עם קנים הניצבת על גבי רגל משולשת מוגבהת. המנורה "מוסווית" כאגרטל, ממנה עולים ומטפסים שריגים ואשכולות ענבים. עיטור הסורג ללא מוטיבים של צלב או של בעלי חיים מחד ועיטורו בחפץ דמוי מנורה מצביעים על שימושו בקרב יהודים ולהיותו קרוב לוודאי סורג של בית כנסת.

בצילום השני ניתן לראות סורג אבן שנתגלה בלבנון עם מוטיבים דומים, אך במקום ה"מנורה" מופיע אגרטל מהודר - ממנו יוצאים ענפי שריגים ועלי גפן. סורג האבן מלבנון מעוטר בצלב ובעיטורי ציפורים, מוטיבים האופייניים לעיטורים נוצרים שהיו שכיחים בכנסיות ומשכך הוא שימש ללא ספק בכנסיה או בחדר תפילה נוצרי. מוטיב האגרטל ממנו יוצאים שריגים וענבים מוכר גם ממספר רצפות פסיפס של כנסיות בדרום א"י, כדוגמת רצפת הכנסיה בבית גוברין מהמאה החמישית לספירה (מוצגת כיום במוזיאון א"י בת"א - ראה צילום) ואלו שהתגלתו בנגב הצפוני בבאר-שמע ובחרבת שלאל (כיום מוצגת באוסטרליה), ונראה שהם שאבו את ההשראה העיצובית שלהם ממוטיבים יהודיים, אפשר וקדומים יותר.

ראוי לציון כי מוטיב האגרטל היה (בדומה למנורה), לפני התפשטות הנצרות בארץ ישראל, מוטיב יהודי מרכזי. הוא מעטר מספר גלוסקמאות יהודיות מהמאה הראשונה לספירה (זהו החפץ הכמעט יחידי בו עוטרו גלוסקמאות יהודיות) והוא מופיע על גבי מטבעות יהודיות מימי המרד הראשון ברומאים מסביבות שנת 70 לספירה (ראה צילום) וכן על גבי מטבעות יהודיות שהוטבעו על ידי בר-כוכבא במאה השנייה לספירה (ראה צילום). אגרטלים מאבן עיטרו כבר קודם לכן מערות קבורה יהודיות (לרבות בקבר הורדוס וכנראה גם בחלקו העליון של יד אבשלום).

מוטיב שריגים וענבים העולים מתוך כלי (אמפורה) מוכר מרחבי האימפריה הרומית מראשית המאה הראשונה לספירה (ראה לדוגמא צילום רצפת פסיפס מהמאה הראשונה לספירה, כיום במוזיאון ארצות המקרא בירושלים). משכך, אפשר שהסורג שלפנינו שימש כסורג בבית כנסת יהודי  כבר בתקופה הרומית. לחילופין יתכן ומדובר בסורג מהתקופה הביזנטית (כלומר, במאות ה-5-6 לספירה), תקופה בה התקיימו במקביל, בכל רחבי ארץ ישראל ואף בסמוך לה, ישובים יהודים ונוצרים, לעיתים זה בצד זה, ועשרות בתי כנסת וכנסיות בישובים אלה עוטרו על ידי אומנים מקומיים, שעיצבו וביצעו את העבודות האומנותיות גם עבור היהודים וגם עבור הנוצרים, אם כי הסבירות לכך פחותה מכיוון שבתקופה זו נהוג היה לייצר את הסורגים לבתי הכנסת ולכנסיות מאבן שיש ולא מאבן גיר.

בצילום האחרון: צורת האגרטל (בירוק) המעוטר במנורת 7 הקנים כשהיא דולקת (עם 7 להבות). האגרטל מונח על בסיס בצורת תיבה בעלת חתך מלבני.