קערת אבן חרוטה בכתובת תמודית (או תמודית צפונית). הכתובת נכתבה בכתב שמי דרומי (דומה לכתב הצפוני הערבי הקדום) והן חלק ממערך רחב של כתובות בערב הקדומה, כולל כתובות צפאיות, לדאניות, ודדאניות. השימוש העיקרי בכתובות תמודיות נעשה בין המאה הראשונה לפנה"ס ועד המאה השלישית לספירה. בשפה זו השתמשו באזור מדיין ובאזורים אחרים בצפון-מערב חצי האי ערב (חיג'אז ואחרים), וכתובות בשפה זו נמצאו גם באזורי ישובי נבטים, ובכלל זה בפטרה. הכתובות התמודיות משקפות תרבות נוודית, עם השפעה נבטית ולעיתים גם רומית.