גלוסקמא גדולה ומסיבית מאבן, עם כתובת ביוונית מהמאה הראשונה לספירה של שמות 2 נשים: שלום ("סאלו" Σαλω) ו"מארה" ΜΑρΑ. הגלוסקמא מעוטרת בחזיתה בתיאור של 2 גומחאות קבורה מפוארות עם קמרונות (Arcosolia) בתוך חדר קבורה ("כוכי קבורה" מפוארים), כשלצידן עוטרו 3 עמודים יוניים, או לחילופין מתואר בחזית הגלוסקמא מבנה מהודר (סכמטי).
המאה הראשונה לספירה

מס' החפץ באתר

18790

שם האוסף​
אוסף עודד גולן
תקופת החפץ
רומית

גלוסקמא גדולה ומסיבית מאבן, עם כתובת ביוונית מהמאה הראשונה לספירה של שמות 2 נשים: שלום ("סאלו" Σαλω) ו"מארה" ΜΑρΑ.

הגלוסקמא מעוטרת בחזיתה ב- 2 גומחאות קבורה מפוארות עם קמרונות (Arcosolia) בתוך דופן חדר קבורה, כשלצידן עוטרו  3 עמודים יוניים. בבסיס כל אחד משלושת העמודים עיטור של עלה של צמח קיסוס (Ivy) (Hedera helix) הדומה ללב (מוטיב העלה מוכר ממספר קטן של גלוסקמאות אחרות שהתגלו בירושלים). בחלק העליון של העמודים וכן בין הכיפות מעוטרים  פרחי לוטוס.  (לחילופין מדובר בתיאור של חזית מבנה מהודר (סכמטי)). חלקה האחורי של הגלוסקמא מעוטר במוטיב של 2 רוזטות (שקועות) עם 8 עלים כ"א (שונה ממוטיב הרוזטה המקובל בגלוסקמאות, שהינו עפ"י רוב בן 6 עלים).

עיטור הגלוסקמא מזכיר גלוסקמא מעוטרת שנתגלתה בשכונת קטמון בירושלים, שגם בה נראית חזית Arcosolia עם 2 כיפות ופרח לוטוס (הדומה בצורתו לפרח בגלוסקמא שלפנינו) בין 2 הכיפות. גלוסקמא זו מסומנת כמספר 191 בקטלוג רשות העתיקות הישראלית (של י.ל.רחמני) והינה מוצגת כיום במוזיאון ישראל (ראה צילום הגלוסקמא). גלוסקמא נוספת עם ארקוסוליה (מספר 160 בקורפוס רחמני) ניתן לראות בצילום האחרון. רחמני ייחס את העיטור לתיאור חדר קבורה מפואר בו יש באחד הדפנות 2 גומחות מקומרות (עם כיפה) (arcosolium). ראוי לציון כי במאה הראשונה לספירה כאשר הוכנה גומחה שיצרה תא קמור בתוך מערת הקבורה, התא היה חצוב מרצפת המערה  והגופה/גופות (או הגלוסקמא) הונחה/הונחו על הרצפה. במאות מאוחרות יותר התא המקומר היה מתחיל מגובה של כמטר מרצפת חדר הקבורה, והייתה נוצרת מעין "במה" עליה הייתה מונחת הגופה (ראה להמחשה צילום של מערה קבורה רומית מרומא, איטליה, מהמאה הרביעית לספירה, המראה את השימוש בתא "קימרוני" עם כיפה).

השם "סאלו" Σαλω הינו כינוי או קיצור של השם הנשי Salome (שלום) או שלומית או שלומציון. שמות אלו היו מהשמות הנפוצים ביותר בקרב נשים יהודיות במאה הראשונה. אשה בשם Salome מוזכרת בברית החדשה כמי שהיתה מהנשים שהלכו אחרי ישו, הייתה נוכחת בצליבתו, והייתה אחת מ-3 הנשים הבודדות שנוכחו שהקבר של ישו ריק לאחר שהוא קם לתחייה. עפ"י מסורות נוצריות קדומות (אפיפנוס ואחרים), גם אחת משתי אחיותיו של ישו נקראה "שלום" Salome (=Salo).אשה בשם "שלום"  אחרת מוזכרת בברית החדשה ובספרי יוספוס פלאביוס, כביתו של הנסיך הירודיאס, והיא זו ששכנעה את המלך הורדוס להרוג את יוחנן המטביל (במכוור) ולהביא לה את ראשו על גבי מגש (טס).

2 גלוסקמאות אחרות בהן מוזכר השם "סאלו"  Σαλω (באותו איות ביוונית) נתגלו בירושלים. האחת בעמק קידרון (מעוטרת בעמודים וב-3 כתובות) והאחרת נמצאת באוסף מנזר סנט אטנין בירושלים. בגלוסקמא מנחל קידרון מופיע בצמוד לשם  Σαλω השם "מריה" ביוונית. כלומר: Salo Maria ומפרסמי הגלוסקמא (מס' 134 בקורפוס משנת 2010) העריכו שאפשר ולא מדובר ב-2 נשים שונות אלא באשה אחת עם 2 שמות (שלום ומרים בעברית, ששמה סלו-מריה נרשם ביוונית).

השם Mara (מרה) מוכר כשם שבחרה בו נעמי המואביה לכנות את עצמה (ספר מגילת רות). השמות נעמי ומארה (שמה של נעמי המקראית) ניתנו ככל הנראה בעיקר לנשים שהמירו את דתן ליהדות ויתכן והוא מצביע על כך שהנקברת השנייה (מארה) הייתה גיורת. בשל הדימיון בקריאת השם לשמות מרים (שהיה אחד השמות הנפוצים של נשים) ושל מריה אפשר ומדובר בשם שמקורו בשם מרים (כינוי) שנועד להבחין בין אשה זו לאשה או נשים אחרות באותה משפחה שנקראו מרים, מריה או מרי.