יהוחנן בן הגר זול – גלוסקמת האיש שנצלב

גלוסקמת ”יהוחנן בן הגר, זול = יהוחנן, בנו של הגר זול”.
בגלוסקמה נמצאה עצם של אדם שנצלב. הגלוסקמה נתגלתה במערת קבורה בגבעת המבתר שבצפון ירושלים  על ידי הארכיאולוג וסיליוס צפירוס (1968).

בדיקת שרידי השלד בגלוסקמה מורה כי המנוח היה גבר בשנות העשרים לחייו. עצם עקב רגלו הימנית נוקב בעת צליבתו במסמר ברזל גדול, עליו נותרו שרידי עץ זית (ראה צילום 2). עצמות כפות רגליו נמצאו שבורות. הממצאים מצביעים על כך שהאדם נצלב. זהו המקרה הארכיאולוגי היחיד הידוע בישראל של זיהוי שרידיו של אדם שנצלב (מקרה נוסף ידוע מצפון איטליה).

בגלוסקמה נמצאו גם עצמות של ילד כבן 3–4 שנים, ולפי ההערכה גם של גבר נוסף בוגר.

קריאת שמו של אב המנוח קשה. חוקרים שונים (פרופ' ישראל נווה, י"ל רחמני, עמוס קלונר, יגאל ידין) קראו אותו "חגקול", "חזקיל" או "העקול", וכל קריאות אלה קרוב לוודאי שגויות. שמו הפרטי של הנפטר ברור (יהוחנן), וסביר שהקריאה הנכונה של חמש האותיות הראשונות בשורה השנייה היא "בן הגר" (בנו של אדם שהתגייר). גיור ליהדות במאה הראשונה לספירה היה תופעה שכיחה יחסית, והמילה "הגר" (=המתגייר) מופיעה גם בכתובות אחרות על גלוסקמאות מן התקופה (ראה גלוסקמת "אבא יוסף הגר", אוסף גולן, באתר זה).

הקריאה הסבירה המוצעת לכתובת היא: "יהוחנן בן הגר זול".  ייתכן שאביו של יהוחנן נקרא זוילוס (Ζωΐλος) ובתעתיק לעברית קוצר השם ל־"זול". השם Ζωΐλος  זוילוס הוא שם יווני עתיק, בעל משמעות חיובית. משמעותו: "שייך לחיים" או "איש של חיים". הוא היה בשימוש במרחב ההלניסטי והרומי, אך לא היה מהשמות הנפוצים ביותר.

אפשרות קריאה נוספת היא לקרוא את הכתובת כך: "יהוחנן בן הגר Tול", כאשר הסימן T מסמל את צורת הצלב בתקופה הרומית הקדומה,  ולאחריו מופיעות האותיות "ול" (או "זל"). הסימן T מופיע גם על גלוסקמא נוספת שהתגלתה בירושלים (ראה צילום).

במערת הקבורה בו נמצאה הגלוסקמא נתגלתה גם הגלוסקמה של "שמעון בונה ההיכל" = שמעון בונה בית המקדש (ראה באתר).

התקופה הרומית הקדומה.

גיור אדם מדת פגנית לדת היהודית במאה הראשונה לספירה הייתה תופעה מוכרת. המילה "הגר" (=מי שהתגייר, proselyte) מוכרת גם ממספר גלוסקמאות. ראה לדוגמא באתר זה את צילום כתובת גלוסקמת "אבא יהסף הגר" (=אבא יהוסף הגר), מאוסף גולן (כאן בצילום לפני האחרון). בגלוסקמא שהתגלתה במערת קבורה בחקל דמא בדרום ירושלים חרוטה הכתובת: "יהודה הגיור". האות "ג" בגלוסקמא שלפנינו וזאת שבכתובת "יהודה הגיור" זהות. בגלוסקמא אחרת שהתגלתה בדומינוס-פלביט (הר הזיתים) רשום "שלם הגירת" (=שלום הגיורת, קורפוס מס' 190). על גבי גלוסקמא מעמק קידרון (סילוואן, 145 בקורפוס) נרשם "הגר" בתוספת שתי אותיות "מנ" ועוד.

לאחר סימן הצלב (T) נרשמו 2 אותיות, שקריאתן היא "זל".   משמעות המילה "זל" אותם הימים הייתה "פחות ערך" (בדומה למילה העברית זול) או שפל (ראה למשל במדבר רבה, פרק י', ח': מעשה בחבורה אחת של זלין...). כינוי זה (זל) על גבי הגלוסקמא של הצלוב יכולה לרמז כי שם זה הוצמד לנפטר בשל מעשה שפל/בזוי בגינו הוצא להורג בצליבה, ויחד עם זאת החליטה המשפחה לקבור את עצמותיו בהתאם להלכה היהודית במערת הקבורה המשפחתית. בדורות מאוחרים (כנראה החל מסביבות המאה השביעית לספירה, ימות הגאונים, וכך בימינו) האותיות "זל" הינן במשמעות של "זכר לברכה" (או זכרונו לברכה), ככל הנראה בהתבסס על פסוק בספר משלי פרק י"ז בו נאמר: "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה".

גלוסקמה נוספת עם הסימון T ("אלעזר T") התגלתה בהר הצופים (מספר 101 בקורפוס הגלוסקמאות - ראה צילום מצורף). ראוי לציון כי גלוסקמא זו (אלעזר T) והגלוסקמא שלפנינו (של יהוחנן בן הגר)  הכילו עצמות גברים בשנות העשרים המוקדמות לחייהם, ושתי הגלוסקמאות הינן פשוטות ואינן מעוטרות.

[הגלוסקמא של יהוחנן בן הגר מסומנת במספר 218 בקטלוג הגלוסקמאות של רשות העתיקות י.ל.רחמני ובמספר 101 בקורפוס הגלוסקמאות מ- 2010 ומוצגת במוזיאון ישראל, בצמידות להעתק העצם הממוסמרת שהתגלתה].

בצילום האחרון נראה קטע מפרסקו (ציור על גבי טיח) מהמנזר הדומניקני סן-מרקו בפירנצה (איטליה) של Fra Angelico משנת 1440 בו נראה ישו על הצלב, כאשר מוט הצליבה האנכי ארוך מאד, באופן הדומה לצורת הצלב (T) שעל גבי הגלוסקמא שלפנינו.

[ע.ג]